לרב הלפרין שלום וברכה,
קראנו כמה מתשובותיך בעניין צום בהנקה בלעדית, ויש לנו שתי תמיהות:
א) אם המצב הרגיל הוא שתינוק יונק בלבד בחודשים הראשונים לחייו, ובעקבות זה אמו פטורה מצום מלא, מדוע מובאות בספרות ההלכה ההבחנות בין יולדת בשלושת הימים הראשונים, בשבעת הימים הראשונים וכן הלאה?
ב) כידוע קיימות היום דרכים אחרות להזין תינוק אם חלב אמו מתמעט, ואין כאן סכנת רעב. האם ניתן ללמוד מפסיקתך שמזון תינוקות מלאכותי הוא בגדר סכנה לתינוק? אם כך הדבר, היינו מצפים שיהיו לכך השלכות הלכתיות נוספות, כגון איסור לבחור מלכתחילה בהזנה כזאת – האומנם?
בתודה
א. לגבי דין של שלשת ימים ראשונים – אין שאלה, כי מדין יולדת היא לא צריכה לצום כלל, ומדין מינקת החוששת שחלבה יתמעט די בשתיה לשיעורין.
ב. גם תוך ז', אם לדעת הרופאים או לדעתה היא עדיין מסוכנת, אזי לשיטת הגר"ח מבריסק ובנו הגרי"ז, אין להקפיד על שיעורים.
ג. חשוב להדגיש שלא מדובר בפסיקה שלי אלא בפסיקתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שמובאת בשמו הלכה למעשה גם היום, על ידי תלמידו הגאון הגדול הרב אביגדר נבנצל שליט"א.
בזהירות רבה מובא העיקרון גם בספר שש"כ עם הפניה למקור ובפסקי החזון אי"ש (המתבסס על העיקרון בגמ' ביבמות).
ד. כבר היו דברים מעולם, שתינוקות מתו כתוצאה משימוש בלעדי בתחליפי חלב אם מסוגים מסויימים, למשל פרשת רמדיה.
ה. מסקנתך על עדיפות הלכתית להנקה על פני תחליפי חלב היא אכן מסקנה נכונה, המוכחת ממילא מכמה מקורות הלכתיים נוספים. אך עדיפות הלכתית איננה זהה לאיסור על שימוש בתחליף – איסור שקביעתו תלויה בנתונים נוספים.
ראה נא את המובא בספרי רפואה מציאות והלכה (מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב) סימן ה, פרק א.
לכבוד הרב שלום. אשתי החלה בלקיחת גלולות למניעת הריון לאחר הלידה, ולקחה את הכדורים במשך כשנה. זמן מה לאחר שהפסיקה לקחת את הכדורים ראתה דם
שלום רב אשה שנאלצה לעבור ניתוח לכריתת שד שאלה מה הדין לגבי השלב שאחרי הכריתה. בשלב זה משתילים לה תותב כדי לדמות את המבנה המקורי
שלום רב! השאלה שאכתוב כאן אינה הלכתית אלא עיונית- אמונית. ידוע כיום שנישואי קרובים צופנים בחובם סכנות לצאצאי נישואים אלה, בין השאר נישואי בני דודים.
