צום י"ז בתמוז בזמן קורונה

הנחיות לגבי צום י"ז בתמוז תש"פ
ולגבי תשעה באב ת"פ

רקע
רקע רפואי:

–         מדובר במגיפה עולמית קשה, שהידע הרפואי עליה הוא עדיין קטן מאד.
–         לנגיף הקורונה כושר הדבקה גבוה מאד,
–         ונראה כי כושר ההדבקה של הנגיף בגל השני, גבוה יותר מזה של הגל הראשון.
–         סיכויי התמותה מהמחלה גבוהים מאד אצל חולים מבוגרים, או בעלי מחלות רקע.
–         סיכויי ההדבקה תלויים במידה רבה ביעילות הפעילות של מערכת החיסון.
–         מערכת החיסון פועלת פחות טוב בזמן צום.

רקע הלכתי:

• כשאינו אוכל ושותה קולט שינויי האוויר ח"ו

המגן אברהם או"ח, תקעו, ס"ק ב, כתב על מגיפת הדבר:
"והאידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט שינוי אויר ח"ו.וכן פסק בא"ר, ובערוך השולחן. דברי המ"א הובאו להלכה גם בבאר היטב ובמ"ב."
[וכן הורה הגרעק"א בעת מגיפת הכולרע בעירו, שלא לצאת את ביתו על לב ריק.

אמנם ממגיפת הכולירע שהיא היתה המגיפה בזמן הגרעק"א, קשה להביא ראיה למגיפת הקורונה, מאחר ובמחלת הכולירע התמותה העיקרית נגרמת מהתייבשות קשה עקב שלשולים חריפים. ולכן יש שם חשיבות מיוחדת בשמירה על בריאות מערכת העיכול. אך מאחר וטרם פוענחו כל גורמי התמותה מקורונה, כשהווירוס פוגע במערכת רבות של הגוף, לא ניתן להגיע למסקנות סופיות, ועוד חזון למועד.]

 

• המעמד ההלכתי של י"ז בתמוז

לגבי י"ז בתמוז, יש לזכור את שיטת הרמב"ן, שהגר"א פסק כוותיה, כי מאז רבי רחץ בקרונה של ציפורי בי"ז בתמוז, בטל הצום מדברי קבלה בזמן שהוא לא שלום ולא מלחמה, ונשאר מנהג בלבד.
עפ"ז הורה לי הגרמ"מ שך זצ"ל בשנת תשכ"ז, שגם בחולשה קלה יש לאכול בצום הרביעי, השביעי והעשירי, ולא לחוש.

• שיעורים בט' באב

דין הביה"ל להמליץ על שיעורים בט"ב כשמתירים אכילה ושתיה לציבור, שייך רק לגב ט"ב שחיובו מדרבנן כדין גמור. אבל גבי שאר תעניות, שחיובם בימינו רק מדין מנהג, (כמבואר ברמב"ן וכ"כ הגר"א) — אין להחמיר בהמלצת פחות מכשיעור באכילה.

• חשש לסכנת ציבור גם בסכנה רחוקה

ראה שבת מב, א, בר"ח בשם רב האי, ברמב"ן וברשב"א, גבי גחלת של מתכת וצידת נחש, (הובא במנחת שלמה א,ז,א) וכן הזהיר על כך הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, לחשוש לפיקוח נפש של רבים גם אם החששות רחוקים מאד ואינן לפנינו. (ראה פירוט בספר רפואה מציאות והלכה, סימן א, פרק ד).

 

לסיכום:
הנחיות הלכתיות לי"ז בתמוז תש"פ

לאור האמור, אלה ההנחיות ההלכתיות:

• מי שהוא נשא קורונה  — לא יצום.
• מי שהתחייב בבידוד — לא יצום.
• מי שבדיקה שאמורה להתבצע, או שכבר התבצעה אך ממתינים לתוצאה, והתוצאה עלולה לחייבו בבידוד — לא יצום.
• מי שהוא בקבוצת סיכון, (גיל מעל 60, או מחלות לב, ריאה, יל"ד או סכרת)
  • לא יצום.

הערה: שמעתי בכאב כי היו רופאים שהטעו פוסקים ת"ח, באומרם שיש מחקרים המראים כי הצום לא מחליש את מערכת החיסון במגיפת הקורונה.

לאחר בירור: אין מחקרים כאלה, והפסקים המתבססים על הדיווח המוטעה – גם הם מוטעים.

 

הנחיות הלכתיות תשעה באב תש"פ

• ההנחיות שנכתבו לי"ז בתמוז תש"פ, תקפות גם לתשעה באב תש"פ, בהבדל אחד:
• בניגוד לתענית י"ז בתמוז שבו אין מקום להגביל את ההיתר לאכילה בשיעורין, בתשעה באב יש מקום להמליץ על הגבלה זו, למי שאין לו סימפטומים, ועדין איננו חולה, גם אם נתחייב בידוד.
• אך מי שכבר יש לו סימפטומים — פטור לגמרי מהצום, ואין להגביל את ההיתר בשיעורין.

 בברכה,
מרדכי הלפרין