Sitting Shiva and Cremation of non-observant parents
I have a congregant who until his teenage years did not know he was Jewish and was even baptised. Both parents have been confirmed as
בניתוחים כאשר מסירים רקמות, מה קורה להן אח"כ? האם הן נקברות? האם ההלכה מחייבת קבורתן? מי עוקב אחר העניין? בנוסף, כאשר נשלחות רקמות לבדיקות מעבדה, כולל דם לבדיקת דם – האם גם רקמות אלה חייבות להקבר לאחר הבדיקה? מי דואג לכך?
להלן דברי הנשמת אברהם (כרך ב' יורה דעה, סי' שסב ס"ק א) בנושא:
"(א) ולא קברו בקרקע. כותב הפ"ת 1 בשם השו"ת שבות יעקב סי' קא: שנשאל אחד שנולד לו מכה ברגלו והוצרך לחתוך לו רגלו אי מחוייב לקבור אותו אבר או לא, והשיב דאף דבש"ס כתובות כ ע"ב משמע דיש לקברו, י"ל אין זה מצד החיוב לקבור. ומי שחושש לעצמו משום סכנה (כך חש השואל), אפשר דאינו מחייב לקבור, מ"מ צריך ליתנו בחדר אחד שלא יכנסו שם הכהנים כי אבר מן החי מטמא, ועיין להלן סי' שסט.
וכ"כ בשו"ת מהרי"ל דיסקין 2 וז"ל: בהל' קבורה סי' שעד משמע דבאבר אחד לא שייך קבורה, ומ"מ משמע פ"ב דכתובות כ ע"ב דאף לאבר מן החי היו נוהגין לקבור, ועיין רש"י משמע רק משום טומאה, ונ"ל דעכ"פ אינו אסור בהנאה דאל"כ היה צריך לקבור וכו', אך ודאי דאין זה מ"ע מה"ת דקבורה וכו' עכ"ל. וכ"כ הנו"ב 3 דבאבר מן החי אין מצוה של קבורה ומה שקוברים האברים הוא רק כדי להציל מן הטומאה. וכ"כ השו"ת מלמד להועיל 4, הכל בו על אבלות 5, הגשר החיים 6 והשו"ת יביע אומר 7.
I have a congregant who until his teenage years did not know he was Jewish and was even baptised. Both parents have been confirmed as
שלום, לצורך כתיבת עבודה, אני מחפשת חומר על שו"תים שנכתבו על בעיות הלכתיות הקשורות ברפואת חולים בתקופת השואה. הודה מאוד לכל מי שיוכל לתת לי
שלום. אני בחודש התשיעי להריוני. אני מתגוררת במרחב-עם (ליד שדה בוקר), ואני מתכננת ללדת בבית החולים איכילוב שבת"א. במידה שיגיע הרגע לנסוע לבית החולים ויהיה