הזנת מנותח (גידול בלשון) בשבת
שלום יש לי אח שעבר ניתוח להסרת גידול מהלשון כולל השתלה. במהלך שבועיים לאחר הניתוח הוא היה מוזן בזונדה בלבד. כעת הוא החל לאכול דרך
בניתוחים כאשר מסירים רקמות, מה קורה להן אח"כ? האם הן נקברות? האם ההלכה מחייבת קבורתן? מי עוקב אחר העניין? בנוסף, כאשר נשלחות רקמות לבדיקות מעבדה, כולל דם לבדיקת דם – האם גם רקמות אלה חייבות להקבר לאחר הבדיקה? מי דואג לכך?
להלן דברי הנשמת אברהם (כרך ב' יורה דעה, סי' שסב ס"ק א) בנושא:
"(א) ולא קברו בקרקע. כותב הפ"ת 1 בשם השו"ת שבות יעקב סי' קא: שנשאל אחד שנולד לו מכה ברגלו והוצרך לחתוך לו רגלו אי מחוייב לקבור אותו אבר או לא, והשיב דאף דבש"ס כתובות כ ע"ב משמע דיש לקברו, י"ל אין זה מצד החיוב לקבור. ומי שחושש לעצמו משום סכנה (כך חש השואל), אפשר דאינו מחייב לקבור, מ"מ צריך ליתנו בחדר אחד שלא יכנסו שם הכהנים כי אבר מן החי מטמא, ועיין להלן סי' שסט.
וכ"כ בשו"ת מהרי"ל דיסקין 2 וז"ל: בהל' קבורה סי' שעד משמע דבאבר אחד לא שייך קבורה, ומ"מ משמע פ"ב דכתובות כ ע"ב דאף לאבר מן החי היו נוהגין לקבור, ועיין רש"י משמע רק משום טומאה, ונ"ל דעכ"פ אינו אסור בהנאה דאל"כ היה צריך לקבור וכו', אך ודאי דאין זה מ"ע מה"ת דקבורה וכו' עכ"ל. וכ"כ הנו"ב 3 דבאבר מן החי אין מצוה של קבורה ומה שקוברים האברים הוא רק כדי להציל מן הטומאה. וכ"כ השו"ת מלמד להועיל 4, הכל בו על אבלות 5, הגשר החיים 6 והשו"ת יביע אומר 7.
שלום יש לי אח שעבר ניתוח להסרת גידול מהלשון כולל השתלה. במהלך שבועיים לאחר הניתוח הוא היה מוזן בזונדה בלבד. כעת הוא החל לאכול דרך
לרב שלום! בצום תשעה באב האחרון, לא צמתי כי היה שלשולים כבדים. שאלתי היא האם נהגתי נכון? אודה לרב מאוד אם יענה על שאלתי.
שלום אישתי בשבוע ה9 להריון, בבדיקה שהיינו אצל רופאה נאמר לנו שאישתי חולה כרגע בCMV, המחלה עצמה אינה מזיקה לאם אבל מכיוון שאין אפשרות לדעת