בדיקת פיפל – גורמת לנידה?
לכב' הרב דר' הלפרין שלום וברכה האם בדיקת פיפל אמורה לגרום טומאה עקב פתה"ק והאם יתכן שבמצבים מסויימים כגון בחלק החיצון של הצואר לא תיגרם
בניתוחים כאשר מסירים רקמות, מה קורה להן אח"כ? האם הן נקברות? האם ההלכה מחייבת קבורתן? מי עוקב אחר העניין? בנוסף, כאשר נשלחות רקמות לבדיקות מעבדה, כולל דם לבדיקת דם – האם גם רקמות אלה חייבות להקבר לאחר הבדיקה? מי דואג לכך?
להלן דברי הנשמת אברהם (כרך ב' יורה דעה, סי' שסב ס"ק א) בנושא:
"(א) ולא קברו בקרקע. כותב הפ"ת 1 בשם השו"ת שבות יעקב סי' קא: שנשאל אחד שנולד לו מכה ברגלו והוצרך לחתוך לו רגלו אי מחוייב לקבור אותו אבר או לא, והשיב דאף דבש"ס כתובות כ ע"ב משמע דיש לקברו, י"ל אין זה מצד החיוב לקבור. ומי שחושש לעצמו משום סכנה (כך חש השואל), אפשר דאינו מחייב לקבור, מ"מ צריך ליתנו בחדר אחד שלא יכנסו שם הכהנים כי אבר מן החי מטמא, ועיין להלן סי' שסט.
וכ"כ בשו"ת מהרי"ל דיסקין 2 וז"ל: בהל' קבורה סי' שעד משמע דבאבר אחד לא שייך קבורה, ומ"מ משמע פ"ב דכתובות כ ע"ב דאף לאבר מן החי היו נוהגין לקבור, ועיין רש"י משמע רק משום טומאה, ונ"ל דעכ"פ אינו אסור בהנאה דאל"כ היה צריך לקבור וכו', אך ודאי דאין זה מ"ע מה"ת דקבורה וכו' עכ"ל. וכ"כ הנו"ב 3 דבאבר מן החי אין מצוה של קבורה ומה שקוברים האברים הוא רק כדי להציל מן הטומאה. וכ"כ השו"ת מלמד להועיל 4, הכל בו על אבלות 5, הגשר החיים 6 והשו"ת יביע אומר 7.
לכב' הרב דר' הלפרין שלום וברכה האם בדיקת פיפל אמורה לגרום טומאה עקב פתה"ק והאם יתכן שבמצבים מסויימים כגון בחלק החיצון של הצואר לא תיגרם
יש לי קרוב משפחה שחלה במונו. אני בהריון בסוף חודש שלישי ורופאת הנשים שלי יעצה לי שלא ללכת לבקרו. עכשו, שמעתי שהרופא שלו טוען שהוא
בס"ד השאלה היא אינטימית אך אשמח לתשובה בע"ה הנושא של שכבת זרע לבטלה כידוע שנגד זה יש הלכות של שולחן ערוך שלא לאכול דברים מסויימים
Lechavod Rabbi Dr. Mordechai Halpern, I am a first-year nursing student at Machon Tal and an ola chadasha. I thoroughly enjoyed the lectures on