האם בקביעת רגע המוות במדינת ישראל יש להשתמש בעמדת המשפט העברי? אם כן, מדוע? ואם לא מדוע?
אודה לתשובתכם.
א. ראו חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, ספר אסיא יא, עמ' 308-325 (2008) רפואה והלכה: הלכה למעשה, עמ' 489-501 (2006).
ב. החוק כשלעצמו מתאים לדעת פוסקים דגולים כגון הרבנים הראשיים הגר"ע יוסף, הגר"א שפירא והגר"מ אליהו זצ"ל.
ג. יש דעות בין הפוסקטים הנוטים ימינה או שמאלה, אך באופן כללי החוק מבטא את הזרם המרכזי בפסיקה. ראה בספר רפואה מציאות והלכה (מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב) סימן יג.
ד. חוק יסודות המשפט תש'מ – 1980, מפנה ליסודות הצדק והשלום שבמסורת ישראל מקרים בהם אין תשובה בחקיקה הקיימת. זה לא המצב בנדון שאלתך.
הרופאים לא ממליצים/אוסרים על צום למשך כשנה לפחות לאחר תרומת כליה.(הכליה הנותרת מתחילה תהליך של גדילה – ע"מ להשלים את פעולת הכליה שהוצאה מהגוף) מה
שלום. אנחנו כותבות עבודה על ילדים אוטיסטים, בעבודה יש פרק על הצד ההלכתי. השאלה שלנו היא האם מבחינת ההלכה מותר להורים לבצע הפלה כשהם יודעים
לכבוד הרב רפפורט שלום וברכה! רציתי לשאול לדעת הרב לגבי צבע חום (בראון) בהלכות נידה שכל מורי ההוראה כיום נוהגים לעיתים להתיר מראות בצבע חום
