האם בקביעת רגע המוות במדינת ישראל יש להשתמש בעמדת המשפט העברי? אם כן, מדוע? ואם לא מדוע?
אודה לתשובתכם.
א. ראו חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, ספר אסיא יא, עמ' 308-325 (2008) רפואה והלכה: הלכה למעשה, עמ' 489-501 (2006).
ב. החוק כשלעצמו מתאים לדעת פוסקים דגולים כגון הרבנים הראשיים הגר"ע יוסף, הגר"א שפירא והגר"מ אליהו זצ"ל.
ג. יש דעות בין הפוסקטים הנוטים ימינה או שמאלה, אך באופן כללי החוק מבטא את הזרם המרכזי בפסיקה. ראה בספר רפואה מציאות והלכה (מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב) סימן יג.
ד. חוק יסודות המשפט תש'מ – 1980, מפנה ליסודות הצדק והשלום שבמסורת ישראל מקרים בהם אין תשובה בחקיקה הקיימת. זה לא המצב בנדון שאלתך.
שלום וברכה! הבן שלי מקבל צפורל פרופילקטי בכל יום מאז נולד. דרך המתן היא, כמובן, בסירופ. בבדיקה שעשיתי לא ראיתי שיש כשר לפסח על תרופה
מבין שני הסבים של תינוק, מי לפי ההלכה אמור לשמש כסנדקו של התינוק?
לכבוד הרב הלפרין וצוות המכון בוצעה בדיקת היסטרוסקופיה בנתונים הבאים: היסטרוסקופ 2.5 מ.מ רחם דידלפי – שני צווארים בעת הבדיקה – קושי למצוא את הצוואר