שלום רב, שמי ***, אני בת 32. יש לי 2 ילדים. הבכור בן 7, והקטנה בת שנה וחצי. הקטנה עדיין יונקת. היא יונקת לעיתים קרובות מאד. היא עדיין אינה אוכלת אוכל מוצק באופן מסודר. אם היא מחוץ לבית (בגינה וכדו') היא נוטה לאכול יותר אוכל מוצק ופחות לינוק. אבל כשהיא איתי בבית היא מבקשת לינוק פעמים רבות. אם היא רואה אותי שוכבת היא מיד מבקשת לינוק שכן זו תנוחת ההנקה המוכרת לה. באופן כללי צומות קשים עלי מאד. בתשעה באב האחרון הרגשתי רע מאד. בסוף הצום תקפו אותי בחילות קשות והקאות ולא יכולתי לתפקד במשך כמה שעות. כל זאת למרות ששתיתי הרבה במהלך הצום ואף אכלתי מעט. ישנם צומות שעוברים עלי יותר טוב אולם אני אף פעם לא יודעת לזהות מתי התחושה הקשה היא תחושה רגילה של צום ומתי אני על סף הקאות. ביום כיפור בעלי ייקח את בני לבית הכנסת וכך אצטרך לטפל רק בקטנה. אם בעלי ישאר לעזור לי אז גם בני יהיה בבית ואני חוששת שזה רק יקשה עלי. אני חייבת להודות שאני ממש חרדה מהצום. כיצד עלי לנהוג ביום כיפור הקרוב? בברכת גמר חתימה טובה, תוה.
מאחר והתינוקת בת שנה וחצי ומסוגלת לאכול גם מאכלים אחרים פרט לחלב-אם, עצם ההנקה איננה מתירה אכילה או שתיה ביום הכיפורים.
לכן מן הראוי שתבצעי מספר צעדי הכנה ליום הכיפורים כדי להקל עלייך.
א. להשאר במנוחה יחסית במקום ממוזג, ולא ללכת לבית הכנסת.
ב. להרטיב את המצח או השערות במידת הצורך.
ג. לוודא שבן זוגך יטול חלק בהשגחה על הילדים, גם אם פירושו של דבר הפסד של חלק מהתפילות בבית הכנסת.
שלום רב. אני תלמידה בכיתה ט' והשנה אנו עושות באולפנא עבודה בנושא גנטיקה. הנושא שבחרנו, חברותיי ואני, לעשות עליו הוא: "תיכנון ולד להצלת ילד אחר."
I recently underwent brachytherapy where they implanted radioactive pellets into my prostate. Since there is a possibility of a pellet being emitted during marital relations,
אני בשבוע 31+2 בשמירת הריון. עם קיצור צואר משתנה נע בין 1.5-3.5 ס"מ ותחילה של פתיחה. אושפזתי פעמיים ומה שעזר לי ליצב את הצירים ומצב
