מגה גלופלקס – מידת הסבל הנדרשת
בהמשך לשאלה לגבי המגה גלופלקס האם רק בסבל ממש? הרופא אמר לקחת כיון שכבר יש שחיקה בסחוס של הברך גם בגלל משקל עודף. האם כדי
נשאלתי מבן קהילתי שיש לו אימא מאושפזת בת למעלה מ-90. האימא מורדמת ומונשמת, המערכות בגופה עובדות ברמה מאוד נמוכה, הוא מוזנת דרך צינור וכו'.
האימא הייתה בבית חולים 'מעייני הישועה', הם טענו שמצבה יציב ואין להם מה לעשות בה. היא נשלחה לבית אבות סיעודי. שם חטפה וירוס והגיעה לבלינסון. כעת, מצבה התייצב והם רוצים לשלוח אותה שוב לבית אבות.
הרופאים כל העת שואלים אם לבצע פעולות שמאריכות את חייה.
לטענתם, האימא לא סובלת ולא מרגישה דבר, היא מחזיקה מעמד באופן שמאוד מפליא אותם.
הבן טוען שאימו סובלת – סיפר לי שהיא מזילה דמעות, שהיא נשכה צינור שהוחדר לה להזנה.
הבן פנה אלי, כי הוא ואחותו מתלבטים עד כמה מוטלת עליהם החובה לא לסרב לביצוע פעולות אלו.
אני מודע לחומרת השאלה מחד ולניסוח החסר שלי מאידך. אם צריך עוד פרטים – אוכל לברר.
מה אפשר לייעץ – יש בכלל משהו שהבן יכול לעשות בשב ואל תעשה או באי מתן אישור – שיביא למותה של האם?
בברכה
א
א. כדי לענות על שאלה קשה בדיני חיים ומוות יש צורך בהרבה פרטים נוספים.
ב. הדרך הנוחה ביותר היא לבדוק האם היא עונה על כללי חוק החולה הנוטה למות התשס"ו-2005 (ספר אסיא יא, עמ' 308-325 (2008)). על הבסיס ההלכתי להצעת החוק ראה ספר אסיא יא, עמ' 258-272.
ג. אנא בדוק את סעיפי החוק והודע לנו האם רופא אחראי קבע שהחולה מוגדרת כחולה נוטה למות על פי החוק.
ד. אם היא מוגדרת כך, אזי החוק מתייחס אליה. השאלה הבאה התהיה האם יש לנו הוכחה חד משמעית שהיא לא רוצה לחיות. רק אם יש הוכחה כזו, ניתן לדון בשאלה ששאלת.
בהמשך לשאלה לגבי המגה גלופלקס האם רק בסבל ממש? הרופא אמר לקחת כיון שכבר יש שחיקה בסחוס של הברך גם בגלל משקל עודף. האם כדי
האם אחרי שמתחתנים מותר לעשות הכל עם האישה וכמה שרוצים(לשכב איתה או לחבק או משהו כזה) אני חילוני ואני לא מבין בדברים האלה אז אם
בס"ד לכבוד הנהלת ורבני מכון שלזינגר הי"ו בענין הנחת תפילין לחולה שדעתו מבולבלת עליו עקב השפעת ההרדמה שעדיין עליו:חולה ירא שמים שנצרך לעבור ניתוח בהרדמה