על משמעות המושג רחם בלשון חז"ל
שאלה על דברי הרב ד"ר הלפרין במאמר: על משמעות המושג רחם בלשון חז"ל: כשלמדתי את הגמ' בנדה יז, חשבתי לתרץ קצת אחרת ממה שתרץ הרב,
האם מותר לשבט בני אדם מבחינה הלכתית?
האם זה נחשב להתערבות בבריאה?
א. להלן ארבע מאמרים שהתפרסמו בחוברת אסיא סא-סב שקשורים בנושא:
1. הרב יצחק שילת, שפול גנטי ובחירה חופשית, עמ' 5-9.
2. עו"ד גלי בן-אור, שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית, עמ' 10-26.
3. פרופ' אברהם שטינברג, שיבוט בני אדם – היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים, עמ' 27-42.
4. הרב שלמה אבינר, הנדסה גנטית, בחירה חופשית, אסיא סא-סב, עמ' 47-55; ספר אסיא י, עמ' 153-156 (2007).
מקורות נוספים בנושא שיבוט ניתן למצוא באתר של מכון שלזינגר, תחת מאמרים בנושא של "שיבוט". יש לבחור את הנושא "שיבוט" מתוך הרשימה הנגללת או לרשום מילה משם המאמר הרצוי והמחשב ימצא את המאמרים המתאימים. בכל אחד מן המאמרים יש הפניות למקורות נוספים בנושא.
ב. לאחרונה יצא לאור ספר שכולל מאמרים נוספים בנושא שיבוט גנטי. שם הספר: שיבוט גנטי – מבט תורני. עורך יונתן רזיאל (208 עמ').
ג. לגבי פסיקה הלכתית – במצב הנוכחי אין היתר לבצע שיבוט אדם בין היתר בגלל הסיכונים שכרוכים בתהליך לבריאותו ולמעמדו של היילוד. אם המצב הרפואי ישתנה יהיה מקום לדיון שיתבטא גם בחידוד הפסיקה.
שאלה על דברי הרב ד"ר הלפרין במאמר: על משמעות המושג רחם בלשון חז"ל: כשלמדתי את הגמ' בנדה יז, חשבתי לתרץ קצת אחרת ממה שתרץ הרב,
חטפתי מעי רגיש כתוצאה מעשיית כפיפות בטן אחר ארוחת ערב. עד היום אני רגיש לאותם הרכיבים אותם אכלתי באותה ארוחה – הסמוכה לפעילות. לאחר מעשה
האם משחת פוליש לשיניים ופלואוריד שמניחים על השיניים שמיוצר בחו"ל מחייב חותמת כשרות או שזהו תכשיר רפואי?
ברצוני לדעת איך אפשר לגלות מתי אישה מבייצת? האם זה נורמלי שלאחר קיום יחסי אישות נוזל מהאישה נוזל מסויים? האם זה מונע הכנסות להריון?