הדרכת דיסקציות – מספר שאלות
אני תלמידת רפואה שנה ב, והפנתה אותי אליך לאה גוטסמן. לאחרונה התחלתי להתעניין בהדרכת דיסקציות בשנה הבאה, אולם כרגע אני לא מבצעת נתיחה מטעמי דת.
שלום רב,
ברצוני לשדך לחברה שלי בחור . במשפחת הבחורה ישנה מחלה גנטית "הפרה המשוגעת" (קרויצפלד יקוב) שכידוע יתכן שתתקוף בסביבות גיל 50-60 ויתכן שבכלל לא. כמו כן לא בטוח שהבחורה נשאית של המחלה. אין היא מעוניינת להיבדק ולא רוצה לדעת האם היא בסכנה. האם מחובתי לספר למשודך על מצבה הרפואי ( שרק אולי בעייתי…) או האם זה תפקידה וזה בסדר להסתיר זאת ממנו מההתחלה. (כי כידוע ברגע שנפגשים זה שונה ולא בטוח שתספר על כך מיד ויתכן שאח"כ יקשרו אחד לשני).
אינני יודעת מה חובתי ההלכתית? האם עלי לשדך לה כרגיל או לומר לה שעלי לספר או עליה לספר מיד? או שבכלל מכיוון שזה לא בטוח וגם רק בגיל מאוחר יחסית אז לא צריך להתייחס לזה?
אשמח לתשובה דחופה.
תזכו למצוות.
תודה רבה
ח
המקובל על פי דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א שלא צריך לספר על מחלות אישיות ובודאי משפחתיות בפגישות הראשונות. רק אם מתברר שהיחסים נראים כמתקרבים וכרציניים יש חובה לספר לצד השני על מחלות אישיות או תורשתיות משמעותיות, שאם לא כן יהא חשש של קידושי טעות. על השדכנים להסביר ולשדל את המשודכת לנהוג כך.
הוספת הרב ד"ר מרדכי הלפרין:
מנסיוני למדתי שהפגישה של בן הזוג המיועד עם הרופא המטפל בבן הזוג נשוא הבעיה, יכולה להפיג חששות ולאפשר שיקול דעת אמיתי שבעקבותיו, במקרים רבים, השידוך מתקיים בשמחה.
אני תלמידת רפואה שנה ב, והפנתה אותי אליך לאה גוטסמן. לאחרונה התחלתי להתעניין בהדרכת דיסקציות בשנה הבאה, אולם כרגע אני לא מבצעת נתיחה מטעמי דת.
שלום וברכה לכבוד הרב מרדכי הלפרין שליט"א,נפשנו בשאלתנו המצורפת בזה [בקובץ נפרד], הדברים כמדומני נכנסים לגדר 'דחוף',מכיון שברוך ה', אשתי נכנסה להריון זה עתה. [עכשיו
שלום רב. ברצוני לדעת האם קיום יחסים בתדירות גבוהה ואף יומיומית ללא אמצעי מניעה מסוגלת לגרום נזק לאחד מבני הזוג? כלומר, נוזל הזרע המצטבר בגוף
שלום כבוד הרב אני רב באנגליה ומנסה להבין עד כמה ערכי יהדות בתחום הרפואה השפיעו ונתקבלו בציבור הרחב – כולל יהודים שאינם שומרי מצוות וגם