שלום רב,
ברצוני לשדך לחברה שלי בחור . במשפחת הבחורה ישנה מחלה גנטית "הפרה המשוגעת" (קרויצפלד יקוב) שכידוע יתכן שתתקוף בסביבות גיל 50-60 ויתכן שבכלל לא. כמו כן לא בטוח שהבחורה נשאית של המחלה. אין היא מעוניינת להיבדק ולא רוצה לדעת האם היא בסכנה. האם מחובתי לספר למשודך על מצבה הרפואי ( שרק אולי בעייתי…) או האם זה תפקידה וזה בסדר להסתיר זאת ממנו מההתחלה. (כי כידוע ברגע שנפגשים זה שונה ולא בטוח שתספר על כך מיד ויתכן שאח"כ יקשרו אחד לשני).
אינני יודעת מה חובתי ההלכתית? האם עלי לשדך לה כרגיל או לומר לה שעלי לספר או עליה לספר מיד? או שבכלל מכיוון שזה לא בטוח וגם רק בגיל מאוחר יחסית אז לא צריך להתייחס לזה?
אשמח לתשובה דחופה.
תזכו למצוות.
תודה רבה
ח
המקובל על פי דעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א שלא צריך לספר על מחלות אישיות ובודאי משפחתיות בפגישות הראשונות. רק אם מתברר שהיחסים נראים כמתקרבים וכרציניים יש חובה לספר לצד השני על מחלות אישיות או תורשתיות משמעותיות, שאם לא כן יהא חשש של קידושי טעות. על השדכנים להסביר ולשדל את המשודכת לנהוג כך.
הוספת הרב ד"ר מרדכי הלפרין:
מנסיוני למדתי שהפגישה של בן הזוג המיועד עם הרופא המטפל בבן הזוג נשוא הבעיה, יכולה להפיג חששות ולאפשר שיקול דעת אמיתי שבעקבותיו, במקרים רבים, השידוך מתקיים בשמחה.
שלום בתשובה לשאלה יש לי שני ילדים שנולדו בצורה טבעית כך שאני למעשה פורה ואין לי צורך מעשי במנות אלא לשם ביטחון מפני חזרת המחלה
This is a question I was asked in New York by a professor working in genetics.: If an egg from a non jewish woman is
קיבלתי הצעה לעבודה כמתאם השתלות קרנית בבי"ח כללי. התפקיד כולל עבודה בשבתות וחגים. רציתי לדעת האם מותר לי לקבל עלי תפקיד זה? תיאור התפקיד: המתאם
