שהיתי אצל רופא שיניים ותוך כדי שיחה סיפר לי על חומר שעוצר את זרימת הדם (מחוץ לגוף כמובן) ושאלני האם מותר מבחינה הלכתית שהרי החומר מופק מזנבות שרימפס.
כמו כן, האם תוכלו להפנות אותי למקורות בנושא שימוש בחיות לצורך רפואי (מבחינת טומאה וטהרה).
שם החומר באנגלית אגב: HemCon.
אך טוב וחסד,
ג
– לשימוש לעצירת הדם בתוך הפה, יש לדון מכמה פנים.
אם החומר עבר תהליך כימי שכבר אינו ראוי לאכילה ונפסל מאכילת כלב בודאי שמותר ואי אפשר לאסור מצד אחשיביה משום שמטרת ההכנסה לפה לא לשם אכילה אלא לעצור את הדם.
ויש עוד סניף להתיר משום שנחשב שלא כדרך אכילה דהרי לא לועס או בולע בכוונה אלא שם את החומר כדי לעצור את הדם וממילא נכנס לתוך מעיו.
וכל זה דווקא כאשר אין בחומר הזה שום הנאה לחיך – אבל אם יש בזה הנאה לחיך וההנאה היא מהדבר הטמא בעצמו, ולא מהחומרים שמעורבים ביחד עם הדבר הטמא, כלומר שהדבר הטמא בעצמו לא נפסל מאכילת כלב והוא ראוי להנאה, במצב כזה אסור להשתמש בחומר האסור אם אין סכנה.
תחבושת ה- HemCon, נמצאת בשימוש על ידי צבא ארה"ב, בהצלחה מרובה. מבדיקות מדעיות ראשונות עולה כי אכן יש בתחבושות chitosan granule dressing -CELOX, שיפור עצום ביעילות עצירת הדימומים הקשים, קרי- בהצלת חיים.
[הערת המערכת, י.ב.]
חנוכה שמח! שמי א' מגבעת זאב. (ולצורך השאלה היא נמצאת כעשר דקות מירושלים ברכב, ויש ברשותי רכב) אני חובש מתנדב חדש במד"א ויש לי שתי
שלום רב, לשיטת הפוסקים שאינם מכירים במוות מוחי כמות האדם, האם ניתן להגדיר אדם שנמצא במצוות מוחי כגוסס? אם לא- מה ההגדרה הנכונה למצב של
לבנים בלבד! אני מבקש שגם אם יש מישהו שבוחר למי מופנה השאלה,בתוך המכון, שזה יהיה בן, תודה. לפעמים קורה לי קרי לילה. כדי למנוע יציאת
