לכבוד הר' שלום.
ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר אסור? האם צריך לשתף את המטופל בדילמות שלנו ובחשדות שלנו לגבי היותו לוקה במינכהאוזן?- מה לגבי האפשרות שאם ידע בחשדנו זה הוא יעזוב וידיע לביה"ח אחר שם לא יחשדו במחלה וינתחו אותו או יעמידו אותו בפני טיפולים מסוכנים?
אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה,
הכלל ההלכתי הוא פשוט: אסור להזיק.
הפרקטיקה הנובעת מכך תלויה בכל מקרה ומקרה.
על פי ההלכה (ולא תמיד ע"פ החוק) מותר להמנע מלמסור לחולה חשדות או אינפורמציה רפואית הנוגעת לו אם מתן האינפורמציה עלול לגרום לו נזק.
Post Content שלום וברכה. אני לומד בקורס לאבטחת מידע. כיום התקפות וכשלים שקשורים במערכות יכולים להשפיע גם על חיים למוות כגון בקרת רמזורים,השבתת ציוד רפואי
לפני 7 חודשים ילדתי את בני השלישי (יש לנו עוד בן ובת ב"ה). הרגשנו שאנו חייבים הפסקה של מס` שנים גם מבחינה נפשית וגם מבחינה
שלום רב, אודה לרב אם הוא יוכל לענות לי בפירוט.אני רווקה דתיה בת 37 והחלטתי להביא ילד מתרומת זרע, ניסיתי וביררתי אך לא הצלחתי להגיע
