לכבוד הר' שלום.
ברצוני לדעת מהו יחס ההלכה והרפואה מבחינה הלכתית, אתית ומשפטית לגבי הטיפול בחולה עם תסמונת מינכהאוזן? עד לאן צריך לטפל ומהיכן כבר אסור? האם צריך לשתף את המטופל בדילמות שלנו ובחשדות שלנו לגבי היותו לוקה במינכהאוזן?- מה לגבי האפשרות שאם ידע בחשדנו זה הוא יעזוב וידיע לביה"ח אחר שם לא יחשדו במחלה וינתחו אותו או יעמידו אותו בפני טיפולים מסוכנים?
אשמח לתשובה בהקדם,
תודה רבה,
הכלל ההלכתי הוא פשוט: אסור להזיק.
הפרקטיקה הנובעת מכך תלויה בכל מקרה ומקרה.
על פי ההלכה (ולא תמיד ע"פ החוק) מותר להמנע מלמסור לחולה חשדות או אינפורמציה רפואית הנוגעת לו אם מתן האינפורמציה עלול לגרום לו נזק.
כבוד הרב שלום,אני בשבוע ה-13 בהריון ראשון וב"ה הכל תקין ומרגישה טוב. עד לפני שבועיים הרגשתי רע עם תחילת ההריון- בחילות, חולשה ולא צמתי את
שלום,מצאתי ציטוטים אלו בשמך, ורציתי לוודא אם אכן הם אמינים. אם לא, אשמח לקבל חוות דעתך בנושא. "גם הרב מרדכי הלפרין חולק על דברי ה"ציץ אליעזר":
אישתי לוקחת סטרואידים לצורך טיפול באלופציה. האם צריכה לצום בתשעה באב? תודה
