טיפול בקשיי נשימה ביהדות
שאלתי היא: מהי הגישה ביהדות לטיפול בקשיי נשימה הכוללים, סטרידור, אסטמה ונזלת אלרגית? אני כותבת פיסות מידע בעיתון הקהילתי וזו אחת מהשאלות שנשאלתי.
תשובת הרב מאיר אורליאן:
עיין בפניני הלכה (הרחבות לשבת, כז:ב, ד-ה – עמ' 584) שדן בשני בנושאים אלו, וליקט מקורות בנושא.
בענין חתך שעלול להזדהם, מקובל בשם הגרשז"א זצ"ל להורות כדעה שהביא שם (ב, ה) שכשיש חשש סכנה יש לטפל בו באופן הטוב והמועיל. ולכן כשיש חשש זיהום, מותר לנסוע לביה"ח לצורך תפירות. אמנם, למעשה, מכיון שאין הזמן בהול, ראוי לארגן שהנסיעה על ידי נהג נכרי (גם אם יצטרכו לצורך זה להתקשר בטלפון לצורך זה, וכדעת הפוסקים שאין איסור דאורייתא בשימוש בטלפון).
במצב שכבר נתנו עליו חומר מחטא, דעת הרב מלמד נוטה שכבר לא נחשב כחולי שיש בו סכנה ואסור לנסוע לבית החולים עבורו. אמנם, יש להעיר על דבריו שהחומר המחטא מועיל למספר שעות בלבד, כך שהמכה נשארת מכה שיש בה סכנה. ולכן, אף שאפשר לחטא כל כמה שעות, יש עדיין מקום להקל לעשות את הטיפול הרגיל והמועיל על ידי תפירות.
בענין חתך בפנים שאין חשש זיהום, יש להעיר על שאלתך שבדרך כלל חתך גדול בפנים יש בו חשש סכנה של זיהום, ולכן הדין חוזר להיות כמו שכתבנו לעיל. [גם אם יתכן שאין חשש זיהום, עיין שם במה שהביא בשם הרב ליאור שמתחשב בדעה שעל חשש סכנת אבר מותר לטפל גם בדאורייתא, אך בפועל מתיר רק בדרבנן.]
ובעצם ענין התפירות, עיין שם (ב, ד) שדעת רבים שאין איסור דאורייתא בתפירת גוף, אך דעת הגרש"ז זצ"ל לחוש לאיסור דאורייתא, כיון שהוא תופר כדרך האומנים. ומצד הקשר, עיין שם (יג:יג, ח – עמ' 311) שאין איסור דאורייתא בקשר שצריכים אותו לזמן קצר, גם אם בפועל נשאר לתמידות.
שאלתי היא: מהי הגישה ביהדות לטיפול בקשיי נשימה הכוללים, סטרידור, אסטמה ונזלת אלרגית? אני כותבת פיסות מידע בעיתון הקהילתי וזו אחת מהשאלות שנשאלתי.
יש לנו 2 חתולות בבית שאנחנו מגדלים אותן ויש צורך לעקר אותן (כמקובל) כדי למונוע התרדות והמלטות. שמענו שקיים איסור תורה לעקר בעלי חיים. א)
שלום רב, אני כתבת של מאקו יהדות, וכעת נמצאת בסיומה של כתבה המסבירה את עקרונות הייבום, מדוע הוא לא נוהג היום וגם מציעה שימוש בזרע
לאחר בדיקה גניקולוגית מצאתי כתם, זה היה ביום השישי לספירה. בצעתי בדיקה רק ביום הראשון. האם צריך להתחיל את ספירת 7 נקיים מחדש ?