מציאות הלכתית ופיזיולוגית של דיני שחיטה
אני לומד עניני שחיטה, וכדי להבינם היטב אני מעוניין לקבל את כל החומר הרפואי הנוגע לכך, ובמיוחד אשמח לתשובות על השאלות דלהלן: 1. לפי המסופר
תשובת הרב מאיר אורליאן:
עיין בפניני הלכה (הרחבות לשבת, כז:ב, ד-ה – עמ' 584) שדן בשני בנושאים אלו, וליקט מקורות בנושא.
בענין חתך שעלול להזדהם, מקובל בשם הגרשז"א זצ"ל להורות כדעה שהביא שם (ב, ה) שכשיש חשש סכנה יש לטפל בו באופן הטוב והמועיל. ולכן כשיש חשש זיהום, מותר לנסוע לביה"ח לצורך תפירות. אמנם, למעשה, מכיון שאין הזמן בהול, ראוי לארגן שהנסיעה על ידי נהג נכרי (גם אם יצטרכו לצורך זה להתקשר בטלפון לצורך זה, וכדעת הפוסקים שאין איסור דאורייתא בשימוש בטלפון).
במצב שכבר נתנו עליו חומר מחטא, דעת הרב מלמד נוטה שכבר לא נחשב כחולי שיש בו סכנה ואסור לנסוע לבית החולים עבורו. אמנם, יש להעיר על דבריו שהחומר המחטא מועיל למספר שעות בלבד, כך שהמכה נשארת מכה שיש בה סכנה. ולכן, אף שאפשר לחטא כל כמה שעות, יש עדיין מקום להקל לעשות את הטיפול הרגיל והמועיל על ידי תפירות.
בענין חתך בפנים שאין חשש זיהום, יש להעיר על שאלתך שבדרך כלל חתך גדול בפנים יש בו חשש סכנה של זיהום, ולכן הדין חוזר להיות כמו שכתבנו לעיל. [גם אם יתכן שאין חשש זיהום, עיין שם במה שהביא בשם הרב ליאור שמתחשב בדעה שעל חשש סכנת אבר מותר לטפל גם בדאורייתא, אך בפועל מתיר רק בדרבנן.]
ובעצם ענין התפירות, עיין שם (ב, ד) שדעת רבים שאין איסור דאורייתא בתפירת גוף, אך דעת הגרש"ז זצ"ל לחוש לאיסור דאורייתא, כיון שהוא תופר כדרך האומנים. ומצד הקשר, עיין שם (יג:יג, ח – עמ' 311) שאין איסור דאורייתא בקשר שצריכים אותו לזמן קצר, גם אם בפועל נשאר לתמידות.
אני לומד עניני שחיטה, וכדי להבינם היטב אני מעוניין לקבל את כל החומר הרפואי הנוגע לכך, ובמיוחד אשמח לתשובות על השאלות דלהלן: 1. לפי המסופר
לאחר כ-13 שבועות מוסת אחרון התחילו לה דימומים רציניים, הגענו לבית חולים, הדימום נעצר, הרופאה בבית החולים שמה לה ציטוטק בתוך הגוף ובתוך זמן קצר
שלום רב אני רווקה בת 35 הנמצאת כרגע בתהליך של הזרעות מתורם זרע מרגיש לי הכי נכון לעשות את זה עם תורם זרע שהוא יהודי
מאתר כיפה, מספר השאלה: 113737 אני עובד כרופא צעיר, בבית החולים נהוג לקבוע מוות ע"י בדיקה קלינית וביצוע אקג'. ללא קביעת מוות לא ניתן לבצע