אני נמצא כרגע בקורס פאראמדיקים. וחלק מהמיומנויות שאנו נדרשים לדעת בצורה טובה ביותר הן הכנסת עירוי ואינטובציה (הכנסת צינור דרך הפה לקנה הנשימה להנשמה) שהן 2 פעולות מצילות חיים. הבעיה היא, שרופאים לא מסכימים לקחת אחריות בהשתלמויות שלנו על מצבים קשים כמו הכנסת עירוי /אינטובציה לילדים / תינוקות / פצועי טראומה ולכן דווקא באותם מצבים קשים אין לנו אפשרות לצבור ניסיון וזה עלול לעלות בחיי-אדם. השאלה שלי היא האם בסוף החייאה לא מוצלחת, כשהרופא קובע את מותו של החולה / הנפגע, מותר לתרגל פעולות אלו על הגופה, או שאסור בגלל "חילול כבוד המת" ?
על פי המבואר בדברי הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חיו"ד סי' שמט סק"ב, מותר לבצע אימון מציל חיים על גופת מת למי שאימון כזה יועיל להציל חיי אחרים. מבחינה אתית וחוקית (למיטב ידיעתי) יש צורך לבקש הסכמה מדעת מקרובי הנפטר לצורך פעולות כאלו.
שלום, לפני כחודש וחצי עברתי צנתור טיפולי עם הכנסת סטנט עקב חסימה של 80% בLAD. למזלי תפקוד הלב לא נפגע ועל פי בדיקת האקו תפקוד
שלום וברכה, אשמח לקבל הפניות למידע רפואי בדבר תרופות נגד חרדה בזמן הריון. האם יש לכך השלכות בעייתיות לטווח קצר? האם נעשו מחקרים בעניין לטווח
שלום רב, אני תומכת לידה במקצועי וברצוני לדעת האם ישנן הכנות מסויימות שעל האישה ההרה לעבור לפני הלידה? תודה ושבוע טוב
