ב"ה
ראשית, תודה רבה על המענה
אפרסם אותו בלי נדר בין המורים בבית ספרי ובין שומעי השיעור שלי בבית הכנסת
שנית, להלן עוד שאלה באותו תחום:
האם נכון לחלק בין הקזת דם לבין תרומת דם גם מהנימוק, שהקזת דם היא לצורך רפואה, ואז יש דינים על האדם, ולכן לא כדאי לעשות זאת כשבית דין של מעלה יושבים, מה שאין כן תרומת דם היא לא לשם רפואתו של האדם עצמו, ואז אין עליו דינים?
ונניח שאכן אפשר לעשות חילוק כזה, האם נכון לומר שזה נוגע רק לימי שני וחמישי, אבל ביום שלישי כשמזל מאדים "קיימא בזווי", זה לא נוגע כי מכל מקום מוציאים דם מהגוף?
שלישית: האם צריך ליטול ידיים אחרי תרומת דם, או מכיוון שלא נוגעים בדם, לא צריך ליטול?
בתודה ובכבו"ר.
לשתי השאלות הראשונות:
אין לי ידע מספיק לענות לשתי השאלות הראשונות.
לשאלה השלישית: מן הראוי ליטול ידיים אחרי תרומת דם גם אם לא היתה נגיעה בדם. ואם לא ניתן ליטול אז לפחות לרחוץ את הידיים.
(מסקנה זו היא מסקנת הפוסקים להלכה, על אף שאיננה מוסכמת על כל הראשונים.)
הערה: לא ברור לי גם משמעות הביטוי "לצורך רפואה" שבשאלה הראשונה האם הכוונה לצורך קטן או גדול, שיש בו פיקוח נפש או שאין בו, וכו'.
שלום. אשמח אם תוכלו להפנות אותי לחומר העוסק במעמדו ההלכתי של העיוור במקרה של השתלת עין ביונית (שבב)? תודה מראש
מכון שלזינגר שלום וברכה רציתי לשאול במקרה שבלילה הראשון אחרי החתונה אין דם לאשה מסיבה כל שהיא האם האשה נקראת נידה ואסורה על בעלה אשמח
לאחרונה עלתה בתקשורת השאלה האם לשאוב זרע מחיילים למקרה שהם חס וחלילה ימותו או יפגעו במהלך שירותם, רציתי לדעת מה עמדת ההלכה בנושא. האם מותר
