שלום רב!
אני סטודנט לרפואה בשנה ד. יש לנו קורס באתיקה, ואחת הדילמות שנצבו הם תרומת זרע מנוכרי לזוג נשוי שאינו יכול להביא ילדים בדרך אחרת.
אני אשמח לקבל את המקורות הרלוונטים הקיימים בנושא על מנת להעמיק בו.
ברצוני לשאול האם יש דעה רווחת לגבי מה מעמדו של ילד זה? האם יש רבנים שאינם מתירים את הדבר?
ידוע לי שיש דעות מתירות אך אני אשמח לקבל מקורות לגבי העניין.
בתודה מראש
ש
תרומת זרע מגוי: מעיקר הדין הגר"מ פיינשטיין מתיר (אגרות משה אבן העזר (א) סי' ע"א; אבן העזר (ב) סי' י"א , י"ח) ובכל זאת כתב שלכתחילה יש בכך כיעור. כמו כן דעת הגרש"ז אויערבאך להתיר במקום צורך גדול כפי שכתב במאמרו המקיף ב"נועם" כרך א.
אמנם רבים חולקים על ההיתר, ראה באנצקלופדיה הלכתית רפואית ערך הזרעה מלאכותית [(כרך ב) מהדורה חדשה – תשס"ו].
לסיכום: הנושא נידון באריכות בספרות הפוסקים, והמסקנה החד משמעית היא שלא ניתן להציג פסיקה כללית, אלא בכל מקרה יש להתייעץ עם הרב האישי.
כמו כן ניתן להתייעץ עם רבני מכון פוע"ה, בטלפון 02-651-50-50 בשעות העבודה.
לכבוד הרב המשיב שליט"א אשה שמדממת בגלל המטומה סוב-כוריונית, האם היא טמאה משום נידה? בתודה ובברכה,
מהו דין תרומת איבר מן המת? אילו מקורות ראשונים ואחרונים ניתן למצוא על הנושא? האם על עובר שנולד ונפטר או לוולד שנפטר חלים דיני קדושת
