אין-אונות בעקבות סכרת
בס"ד בן 62 סובל מסכרת .עברתי ניתוח מעקפים לפני 10 שנים. הבעיה שלי הוא אין אונות , ניסיתי ויאגרה וכן זריקות ללא תוצאות. שאלתי האים
שלום!
א. ברצוני לשאול מהי עמדת ההלכה לגבי תרומת מח עצם?
ב. האם במקרה שלא נשקפת סכנת חיים למקבל, יכול האדם לתרום איבר או אף תרומת דם?
ג. האם הדיון ההלכתי אודות בעלות האדם על גופו, יש לה משמעות בשאלות אלו?
תודה מראש
צ'
לשאלות א.-ב.
ראי מאמרי על תרומת איברים מחיים, בספר אסיא ט', עמ' 321-349
לשאלה ג.
לדיון על בעלות אדם על גופו משמעות מוגבלת מאד לנושא, שכן גם אם אדם הוא בעלים על גופו, הוא מוגבל בכך שמותר לו להשתמש בבעלות זו רק על פי ההלכה.
לכן אסור לו להתאבד, ולכן אסור לו לגרום לעצמו נזק ללא סיבה הלכתית המתירה לגרום נזק כזה (כדוגמת מצב של תרומת איבר להצלת חיים).
וכן להיפך, גם אם איננו בעלים על גופו בכל זאת מעמדו הוא של מעין אפוטרופוס על גופו, אשר בסמכותו לקבוע מה יעשה בו.
גם כאן סמכות זו מוגבלת על ידי פרמטרים הלכתיים, ואם קיימת מצוה בתרומה להצלת הזולת הרי שה'אפוטרופוס' רשאי לקיימה.
בס"ד בן 62 סובל מסכרת .עברתי ניתוח מעקפים לפני 10 שנים. הבעיה שלי הוא אין אונות , ניסיתי ויאגרה וכן זריקות ללא תוצאות. שאלתי האים
אשת כהן המעוברת ויודעת שזה בן. היא מתחילה התמחות ברפואה. האם שתעבוד כדרכה, או שתטמא את עצמה בכלי מתכת כמו רופאים כהנים. בתודה דורי
אשתי בחודש השמיני להריונה והיא סובלת מהתכווצויות רחמיות משמעותיות וכואבות כתוצאה מיחסי אישות. כפי הנראה בשל השפעה של נוזל הזרע. האם במקרה זה ישנו היתר
בחורה בקהילתי מתלבטת האם להינשא למישהו שאחיו לוקה בתסמונת, מחשש לילדיה בעתיד. מה יש לך להגיד בנושא?