זמן ההמתנה אחרי קביעת מוות מוחי של גזע המוח
האם יש הבדל בין זמן ההמתנה הנדרש במוות לבבי-נשימתי רגיל לבין מוות לבבי-נשימתי שמתרחש אחרי קביעת מוות מוחי של גזע המוח? (מצב 4)
מה הדין בקשר לשימוש בתינוק כתורם מוח עצם?
מהנשמת אברהם חושן משפט רמג א משמע שהוא מפקפק בזה
האם ההתקדמות הרפואי בתחום הזה הביא לשינוי בעמדת ההלכה בנושא הזה
א. אם קיימת סכנה לתורם – אסור לקחת תרומה מתינוק או מקטין.
ב. אם לא קיימת סכנה בנטילת תאי הגזע מהתורם הקטין, השאלה הרבה יותר מורכבת.
העקרונות הם:
1) אסור לקחת תרומה מגוף של תורם לטובתו של אדם אחר בלא הסכמתו.
2) הסכמה של קטין איננה הסכמה.
3) מותר לקחת רקמה מקטין רק כשהנטילה היא לטובת הקטין.
4) יש מקום לדון אם נטילת רקמה מקטין להצלת אחיו, האם היא יכולה להחשב כפעולה לטובת הקטין – גופנית או נפשית, לאור ההשפעות המאוחרות של מתן התרומה או מניעתה.
בנוסף יש מקום לדון בשאלת ההסכמה הרטרואקטיבית. במילים אחרות, אם ניתן להניח כי התינוק, לכשיגדל ויגיע לבגרות יאמר באופן חד משמעי שהוא היה מעוניין שתלקח ממנו תרומה כזו, יש מקום לדון אם הסכמה רטרואקטיבית כזו מועילה.
סוג אחר של הסכמה רטרואקטיבית לגבי אדם בוגר נדון בפרק ראשון של תוספתא למסכת שקלים, והעקרון הנלמד משם אומץ בחוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996, בסעיף 15.
האם יש הבדל בין זמן ההמתנה הנדרש במוות לבבי-נשימתי רגיל לבין מוות לבבי-נשימתי שמתרחש אחרי קביעת מוות מוחי של גזע המוח? (מצב 4)
שלום הרבאשתי עברה טיפולי ivf וברוך ה׳ נפקדנובגלל טרנסלוקציה מורכבת 22-15 יש חששלתיסמונת בראדר ווילי ועל כן אשתי צריכה לעשות מי שפיר יום אחרי יום
לכבוד הרבנים שליט"א האם רשאי רופא להענות לקריאת חירום (או לצורך הענין כל מטפל חירום כגון כבאי אש וכד') לטפל בחולה שיב"ס שנמצא בתוך כנסיה
הרב הלפרין שלום אני מעביר שאלה של סטודנט לרפואה שנדרש לעשות ניתוחים וטיפולים בבעלי חיים, שמשמעותם סבל לבעלי החיים וכנראה בסוף ההליך גם המתת החיה.