מה הדין בקשר לשימוש בתינוק כתורם מוח עצם?
מהנשמת אברהם חושן משפט רמג א משמע שהוא מפקפק בזה
האם ההתקדמות הרפואי בתחום הזה הביא לשינוי בעמדת ההלכה בנושא הזה
א. אם קיימת סכנה לתורם – אסור לקחת תרומה מתינוק או מקטין.
ב. אם לא קיימת סכנה בנטילת תאי הגזע מהתורם הקטין, השאלה הרבה יותר מורכבת.
העקרונות הם:
1) אסור לקחת תרומה מגוף של תורם לטובתו של אדם אחר בלא הסכמתו.
2) הסכמה של קטין איננה הסכמה.
3) מותר לקחת רקמה מקטין רק כשהנטילה היא לטובת הקטין.
4) יש מקום לדון אם נטילת רקמה מקטין להצלת אחיו, האם היא יכולה להחשב כפעולה לטובת הקטין – גופנית או נפשית, לאור ההשפעות המאוחרות של מתן התרומה או מניעתה.
בנוסף יש מקום לדון בשאלת ההסכמה הרטרואקטיבית. במילים אחרות, אם ניתן להניח כי התינוק, לכשיגדל ויגיע לבגרות יאמר באופן חד משמעי שהוא היה מעוניין שתלקח ממנו תרומה כזו, יש מקום לדון אם הסכמה רטרואקטיבית כזו מועילה.
סוג אחר של הסכמה רטרואקטיבית לגבי אדם בוגר נדון בפרק ראשון של תוספתא למסכת שקלים, והעקרון הנלמד משם אומץ בחוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996, בסעיף 15.
לקראת חג הפסח הקרב ובא התעוררה אצלה שאלת כשרות הכדורים שאני לוקחת לחג הפסח. אני סובלת מכאב ראש כרוני. כיום אני לוקחת תוספי מזון המקלים
אני אדם נשוי, ללא זש"ק, ומקווה שבעתיד- כן יהיה. אחד הדברים שאני חושש מהם זה הנושא של "עקרות הלכתית". אתחיל מהיסודות- לפני נישואי חשבתי שאשה
הרבה פעמים אני מגיעה למצב שאני לא יכולה לשבור את הצום גם לאחר סיומו עקב בחילות(כל מה שאני אוכלת אני מיד מקיאה), השאלה שלי היא