תרופות שאינן בדרך אכילה – ביום הכיפורים

1. השו"ע פוסק – "אכל אוכלים שאינם ראוים לאכילה פטור[1]". ממילא מותר לבלוע תרופות בצורת גלולות או טיפות אשר טעמן מר[2] (רצוי לעטוף את הכדור בנייר דק ולבולעו כשהוא עטוף), ואף אם טעם הגלולה אינו מר יש להתיר לבולעה כשהיא עטופה בנייר דק[3], אולם אסור לו לשתות מים כדי להקל על הבליעה[4].
   אולם יש לדעת שמבחינת איסור נטילת רפואה בשבת ובחג, דווקא "חולה" הותר גם אם אין בו סכנה[5] –  שכן חז"ל גזרו לאסור כל רפואה בשבת שמא יבוא לשחוק סממנים לצורך רפואות, ודווקא אם הוא חולה – אפילו אם אין בו סכנה התירו לו לקחת רפואות בשבת. 
   למעשה:
               א.       שאיפת אבקה במשאף לחולה אסתמה: לא רק שאין האבקה 'ראויה לאכילה' כלל, אין כאן 'אכילה' כלל אלא 'שאיפת אבקה' לריאותיו – לכן פשוט שמותר ללא חשש[6].
               ב.       טיפות אף לחולה: הטיפות אינן 'ראויות לאכילה' – ממילא יש להתיר לחולה שאין בו סכנה לקחתם (קושי נשימתי כתוצאה מגודש באף נחשב בפשטות 'חולה שאין בו סכנה' ויש להתיר טיפול בו בשבת[7]).  
                ג.       הזרקת אינסולין לחולה סוכרת: מצד איסור אכילה ביום כיפור – הרי שאין כאן 'אכילה' כלל ומותר ללא חשש. אף מצד חשש הוצאת הדם האסורה אף בשבת רגילה – יש להתיר הזרקת אינסולין מצד חשש סכנה שבחולה סוכרת (במידה ואף בחול מקבל זריקה לפני כל ארוחה)[8].  
   אולם יש לדעת שרבים מחולי הסוכרת מוכרחים לשתות או לאכול ומחויבים שלא לצום – לכן יש להתייעץ ברופא, ולפנות עם הוראתו למורה הוראה בכדי שיפסוק האם עליו לצום, והאם יכול להסתפק בשתייה ואכילה פחות מכשיעור.
               ד.       פתילה נגד כאבי גב קשים: אין כאן 'אכילה' כלל, אלא רק מצד איסור רפואה בשבת. היות וישנם כאבי גב קשים מוגדר 'חולה שאין בו סכנה' ויש להתיר לו לקחת את הפתילה[9].
2. כל הדברים הנ"ל מותרים בשעת הצורך לכל אדם, ואין צורך בצורך מיוחד כדוגמת ש"ץ העובר לפני התיבה.
   אולם במידה ואם יעבור לפני התיבה יחמיר מצב חוליו – יש עליו להימנע מכך, שמא עקב החמרת מצבו יגיע למצב של חילול החג או צורך בשתייה ואכילה, יותר ממה שהיה נזקק ללא שהיה עובר כש"ץ לפני התיבה.

בברכה,
הרב יהודה גולדפישר

---

[1]   ובמשנה ברורה שם – "היינו דברים מרים או נבאשים עד שאינם ראוים מחמת זה לאכילה כלל".
[2]   שמירת שבת כהלכתה מהדורה תש"ע פרק ל"ט סעיף ח', וכן פסק הגר"מ פיינשטיין בשו"ת 'אגרות משה' או"ח ח"ג סימן צ"א, וכן בשו"ת 'ציץ אליעזר' ח"י סימן כ"ה פרק כ"ב בשם כמה אחרונים.
[3]   שמירת שבת כהלכתה שם בשם הגרש"ז אויערבאך.
[4]   שו"ת 'אגרות משה' שם, הובאו דבריו בשמירת שבת כהלכתה שם.
[5]   שנחלה כל גופו, או שמחמת חוליו נפל למשכב.
[6]   אף מצד איסור שבת יש להתיר – היות ובשעת 'התקף אסתמה' מוגדר ודאי 'חולה שיש בו סכנה', שהרי סכנתו מיידית.
[7]   היות והפרעה לנשימה משפיעה על הגוף כולו ונחשב 'חלה כל גופו'.
[8]   שמירת שבת כהלכתה מהדורה תש"ע פרק ל"ג סעיף כ"ב.
עיין בשמירת שבת כהלכתה שם לגבי בדיקת רמת הסוכר בשבת – האם וכיצד יש להתירה בשבת בשעת הצורך.
[9]   שמירת שבת כהלכתה מהדורה תש"ע פרק ל"ג סעיף י"א בשם הגרש"ז אויערבאך.