יחס ההלכה לבדיקות לגילוי מחלות תורשתיות
שלום רב, רציתי להתעייץ ולשאול מה יחס ההלכה לעשיית בדיקות לגילוי מחלות תורשתיות? האם כל אדם ראשי לעשות את הבדיקות? מתי כדאי לבצע את הבדיקות?
בס"ד
לכבוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין,
שלום רב!
תודה רבה על תשובתך לשאלתי!
למדתי את הנושא של עיבור יתר מן המאמר שאליו הפנית אותי וגם מויקיפדיה, ומצאתי כי לפי הירושלמי עיבור נוסף יתכן רק במשך 40 הימים הראשונים להריון.
רציתי לדעת האם המדע וההלכה תמימי דעים בנושא זה ???
מהו הזמן שבו, לפי המדע, יתכן עיבור נוסף?
כמו כן מהי הסיבה לכך שאישה מבייצת פעמיים (מוטציה? טיפול הורמונאלי?)? וכיצד ביוץ נוסף מתאפשר בזמן שמופרש פרוגסטרון מהגופיף הצהוב (שהרי האישה כבר מעוברת)?
בתודה מראש על עזרתך,
ת' ש'
במקרה הראשון ייתכנו סתירות בין המקובל ברפואה של ימינו לבין מה שהיה מקובל ברפואה העתיקה. במקרה השני תצפית חז"ל היא טובה ואמינה לא פחות מזו של חוקרי זמננו.
לגבי המנגנונים של הרביה – בירור הפיזיולוגיה (ביתר דיוק – הפתופיזיולוגיה) של מקרים כאלה חורג ממסגרת פרוייקט השו"ת לרפואה והלכה.
ייתכן ותפיקי תועלת גם מעיון במאמרי 'מדע ורפואה בתלמוד – קבלה או אקטואליה?' (אסיא עא-עב, עמ' 90-102)
שלום רב, רציתי להתעייץ ולשאול מה יחס ההלכה לעשיית בדיקות לגילוי מחלות תורשתיות? האם כל אדם ראשי לעשות את הבדיקות? מתי כדאי לבצע את הבדיקות?
אישה שנכנסה להריון לא רצוני, האם יש ימים מספר שבהם אין ההפריה נחשבת משהו ומותר למנוע את התפתחותה ע"י כדורים? אם כן, עד כמה ימים
יש לי סד לילה בגלל שחיקת שיניים מסיבית. כיצד להכשיר את סד הלילה לפסח. רופא השיניים אוסר על מים חמים כי זה מעוות את צורת
שלום אני אמא טרייה לילד ראשון בן חודשיים מניקה הנקה מלאה בין 8 ל10 הנקות ביום אני לא מצליחה לשאוב מעבר למה שילדי אוכל ביום