חיפוש

אבחנות רפואיות וחיובים הלכתיים – מצבים סותרים ("לפני עיוור")

שתפו:

7 במרץ 2014

שאלה:

לכבוד רבני מכון שלזינגר
שלום רב,
לאחרונה אני עוסק בכתבים הרפואיים של הרמב"ם ונתקלתי בשאלה. הרמב"ם מציע בפני מטופלו- הסולטאן א-פאצ'ל א-דין, טיפול הכולל יין ושמיעת מוזיקה. מכיוון שהדבר אסור לפי הדת המוסלמית מצטדק הרמב"ם ומסביר שעל הרופא להציע את המומלץ לפי הרפואה מבלי להתחשב בכללים הדתיים. את הדבר מנמק הרמב"ם בכך שהרופא לא נותן הדרכות מחייבות וכופה את דבריו אלא מוסר אינפורמציה בלבד.
שאלתי היא האם הנימוק הזה הוא אפולוגטי בלבד או שיש בו ממש גם מבחינה הלכתית. האם גם בדיני 'לפני עיוור' קיים היתר לרופא להציע בפני המטופל טיפולים שאינם לפי ההלכה (היהודית) במקרה שאין פיקוח נפש וכדומה ולהשאיר לו את זכות הבחירה. הטיעון שהרופא לא מחייב אלא מציע רלוונטי מבחינה הלכתית? יש לדברי הרמב"ם האלו התייחסות בפוסקים?
דברי הרמב"ם מצ"ב ומופיעים גם ב'כתבים רפואיים – רמב"ם', מהדורת מונטנר, כ"ד, תשובות רפואיות, 21.
תודה רבה,

א

תשובה:

נראה שדברי הרמב"ם אינם אפולוגטיקה, אלא יש להם בסיס הלכתי בדיני אומן ושכירות פועלים. המטופל בא לרופא לשמוע את ההמלצה הרפואית, ואם לו יענה לו לפי ההמלצה הרפואית הרי יש כאן מעין גניבת דעת ורשלנות בעבודתו.
אולם, יש להעיר, שרופא יהודי מצווה גם כן באיסורי "לפני עוור" ומסייע לידי עוברי עבירה, ובמצוות תוכחה. ולכן, אינו יכול להסתפק בעצה רפואית בלבד ולהשאיר את כל אחריות השאלה ההלכתית למטופל. [לעומת המקרה של הרמב"ם, בו ההלכה מתירה שתיית יין , ורק הדת המוסלמית אוסרת, ואין בזה משום לפני עוור. ואילו היה צריך אבר מן החי, לדוגמה, אולי היה משיב אחרת.]
בדיני לפני עוור ומסייע כבר האריכו הפוסקים אי שייך בעוברי עבירה ומחללי שבת, ואכמ"ל.
ולכן, הרופא יכול לומר את החוו"ד הרפואית, אך צריך להוסיף שיש בזה חששות הלכתיות, וצריך לשאול שאלת רב.
 בברכה,
מאיר אורליאן

להדפסה

שאלות נוספות

צום יום הכיפורים

Post Content שלום כבוד הרב. אני מטופלת במחלקה להפרעות אכילה מזה שנתיים ומגיעה לביקורות מדי פעם, יש לציין שלאורך הזמן חוויתי עליות וירידות במשקל. הדיאטנית

קרא עוד »
Translate »

מה אתם מחפשים?