אני לומדת במכללה את נושא החינוך המיוחד ותוך כך גם אני גם ניפגשת עם ילדים שונים בחינוך המיוחד (מפגרים ברמות שונות, אוטיסטים, תסמונת דאון, חרשים עוורים, בעלי לקויות למידה ובעלי מחלות נפש שונות ועוד סוגים שונים) הילדים הללו זקוקים להמון חום ואהבה, יותר מילדים בחינוך הרגיל. ילדים עם פיגור ואוטיסטים הם ילדים שהרבה פעמים כשיש לך כבר קשר איתם הם מאוד מעוניינים להביע את הקשר גם במגע. השאלה נוצרת כשהילדים האלו כבר עוברים את גיל המצוות (13) האם צריך גם עם ילדים כאלו לשמור נגיעה הרי רובם גם לו מבינים ולא מפרשים את המגע ביננו בדרך הזו, ועוד יותר מזה שיהיה להם מא! וד קשה עם זה שאין מגע עם האנשים שסובבים אותו ואלו הם שמקרינים לו חום ואהבה. השאלה איפה הגבול? באיזה ילדים כן ואיזה לא? עד כמה כן?
יש מחלוקת לגבי הגיל של ילדים אלו לגבי יחוד ומגע, ונלמד מנושא של ילד מאומץ. הגרא"י וולדינברג מתיר בילד מאומץ אם האימוץ היה לפני ג' שנים (ציץ אליעזר ח"ו סי' מ פכ"א וח"ז סי' מד ומה). אך לכאורה אין זה שייך לנ"ד ועוד חולקים עליו הרבה אחרונים. והוא עצמו כותב שנכנס לפירצות דחוקות בכדי ללמד זכות על ישראל וכדי לא לסגור הדרך בפני ילדים אומללים וכו' ע"ש. וראה במנחת יצחק (ח"ט סי' קמ) ובשבט הלוי (ח"ה סי' רה אות ח וח"ו סי' קצו) שאוסרים יחוד. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל נוקט שמותר עד גיל ח' וט' ( אג"מ ח"ד סי' סד אות ב). וכן פוסק הגרי"ש אלישיב שאסור להתייחד וכ"ש לחבק ולנשק אחרי גיל ג'. והגרש"ז אויערבאך זצ"ל גם אוסר כל הנ"ל מגיל ה' או ו' בילדים מאומצים (כל זה בנשמת אברהם ח"ה עמ' קלב-קלה).
ומובן שאין הבדל במקרה דנן. גם כמובן שאין ההגדרה של רמת הפיגור משנה כי גירוי קיים אצל כל אחד – ולכן במורות רווקות אין להקל לגבי מגע.
בנשואות, אם מאד נחוץ, יותר קל אך כמה שאפשר פחות.
כך לדעתו של הגרי"י נויבירט שליט"א.
שלום וברכה! הדימום החודשי שלי מאד ארוך, ז"א דימום של 4-5 ימים ואח"כ עוד 5-7ימים של כתמים. ברצוני לשאול איזה פתרונות קיימים כדי לקצר את
נערה בת חמש עשרה שמאובחנת עם אפילפסיה כרונית לוקחת פעמיים ביום תרופה בשם דפלט וחייבת לקחתה לאחר אכילה. הרופא שלה הציע שתאכל בבקר יום כיפור
שלום וברכה. ראיתי בפוסקים שעדיף לא לזרז לידה סתם . מה לדעת הרב יש לעשות במקרים הבאים? סיבה רפואית חלקית (הרופא יוצא לחופשה )
