בס"ד שלום, אני עושה עבודה במשפט עברי על השאלה-איך המשפט העברי מתייחס להמתת חסד? עליי למצוא מקורות לשאלה זו מן התלמוד הבבלי ושתי קודיפקציות. עפ"י שו"ע יו"ד סימן שלט סעיף א' הבנתי כי המתת חסד אינה מותרת גם אם החולה סובל ייסורים קשים, אך לא מצאתי כל התייחסות של הרמב"ם לכך או בטורים וגם לא בתלמוד-פרט לכתובות, ל"ג ב הנוגע ל"הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה" אך אינו עוסק בשאלתי במישרין. האם קיים בתלמוד ובקודיפיקציות התיחחסות לשאלה זו? תודה, הילה
חומר מקיף בנושא מצוי
1. באנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ד' ערך "נוטה למות", עמ' 343-469. (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים, 1994)
2. אסיא חוברת עא-עב, "הבסיס ההלכתי להצעת החוק "החולה הנוטה למות" מאת פרופ' אברהם שטינברג, עמ' 25-39. לצפיה במאמר לחץ כאן.
שלום רב התחלתי ללמוד השנה זן שיאצו במכללת רידמן, אני עצמי בא ממשפחה מסורתית ואני מתחזק בזמנים אלו, איתי לומדים כמה שומרי מצוות ורצינו לדעת
שלום ברצוני לדעת מה פוסקת ההלכה במקרה של תאומים סיאמיים כאשר יש מצב שבו ניתן להציל את האחד מן התאומים ולאפשר לו לחיות כרגיל ואילו
1. Is it permissible to perform amniocentesis if there is a risk to the fetus? 2. When a boy is born through a gentile surrogate
