בס"ד שלום, אני עושה עבודה במשפט עברי על השאלה-איך המשפט העברי מתייחס להמתת חסד? עליי למצוא מקורות לשאלה זו מן התלמוד הבבלי ושתי קודיפקציות. עפ"י שו"ע יו"ד סימן שלט סעיף א' הבנתי כי המתת חסד אינה מותרת גם אם החולה סובל ייסורים קשים, אך לא מצאתי כל התייחסות של הרמב"ם לכך או בטורים וגם לא בתלמוד-פרט לכתובות, ל"ג ב הנוגע ל"הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה" אך אינו עוסק בשאלתי במישרין. האם קיים בתלמוד ובקודיפיקציות התיחחסות לשאלה זו? תודה, הילה
חומר מקיף בנושא מצוי
1. באנציקלופדיה הלכתית רפואית, כרך ד' ערך "נוטה למות", עמ' 343-469. (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים, 1994)
2. אסיא חוברת עא-עב, "הבסיס ההלכתי להצעת החוק "החולה הנוטה למות" מאת פרופ' אברהם שטינברג, עמ' 25-39. לצפיה במאמר לחץ כאן.
לכבוד הרב שלום, בקרוב בע"ה אתחיל התמחות בפנימית בבית חולים גדול ועמוס במרכז הארץ. יש לי את ספרי הלכות שבת ויו"ט לרופא ולמטפל, אך יש
האם יש בנמצא מדריך כללי או קובץ הלכות העוסק בהלכות הקשורות לפוריות, המעודכן עם שאלות ובעיות אקטאליות שנתהוו בשנים האחרונות לרגל הטכניקות החדשות הנמצאות בתחום
נקבע לנו מועד לניתוח להסרת גידול מכליה, ליום א' י"ח תמוז תשע"ה, צום י"ז תמוז נדחה (5 ליולי 2015). האם ישנה מניעה הלכתית בביצוע הניתוח
