לכבוד הרב המהולל ד"ר מרדכי הלפרין שחי'.
מה הדין בקישוי אבר המתעורר מעצמו בלי רצון , לפעמים בעת דיבור עם חבר נאמן, או בשאר הרגש חזק של התרגשות.
האם לדעת ההלכה שאסרו שלא לגרום קישוי, כגון שלא לישן פרקדן, גם זה נכלל, ויש להמנע מכל דברים אלו [אף שקשה מאד במציאות], או שזה לא נקרא 'קישוי לדעת'?
השנית, האם יש דברים הגורמים לזה, סיבות אחרות, ויש דרכים המועילים לא לסבול מזה.
בברכת יישר כח
י ש
קישוי המתעורר בלא רצון איננו קישוי לדעת, ואין בו איסור.
זה מצב שכיח בגיל צעיר והוא חלק מההתבגרות הפיזיולוגית של הגבר.
כמעט בכל המקרים מדובר במצב חולף.
אין לנו נתונים על גיל השואל כך שלא ניתן לתת הערכה מדויקת יותר.
שלום וברכה! רציתי לדעת מה יחס ההלכה לגבי תרומת איברים לפני/ אחרי המוות ואם כן, דרך איפה מומלץ לעשות זאת. תודה