שלום, יש לי חבר שחושב שאיו שום בעיה להרהר על קיום יחסים עם עוברות אורח ברחוב מכיון שהוא יודע שהוא לא יעשה זאת באופן אקטיבי. נסיתי להסביר לו כי הפנטוז על משהי שהיא לא אשתו פוגעת ביחס שלו לנשים, אך הוא סובר שאין זה פוגע ביחסו לנשים וכי זה טבעי אצל גברים לפנטז על נשים. הסברתי לו שכשאדם עובד על האישיות שלו, אזי הוא לא מפנזטז על עוברות אורח כי זה פוגע לו ביחס שלו לנשים. אני מרגיש כי אין באפשרותי לשכנע אותו ואני חושב כי מעשיו פוגעים בו. מה עליי לעשות כדי לדבר אל לבו ולעזור לו? מדוע אכן קשים הרהורי עבירה מעבירה עצמה? תודה מראש.
האיסור להרהר הירהורי עבירה הוא איסור עצמאי, אותו למדו חז"ל מהפסוק "ונשמרת מכל דבר רע" שלא יהרהר אדם ביום וכו'.
כך שגם אם חברך צודק ביכולת השליטה שלו, (דבר הראוי לפקפק בו), בכל זאת אין זה מפקיע אותו מהאיסור הברור של הירהורי עבירה.
האם יש הסבר רפואי לכך שבן שבעה ובן תשעה יכול לחיות אך לא בן שמונה?
לכבוד הרב ד"ר הלפרין שלום רב בהמשך לשיחתנו מיום שישי האחרון, הנני מעלה את הדברים בכתב. הוצע שידוך לבננו, ולאחר ברור התגלה שאבי הבחורה חולה
שלום רב! התינוק שלנו מסוגל לינוק לבד רק מעט מאוד.הוא עוד לא למד לגמרי איך. כמו כן רציתי להרחיב את השאלה למשאבה ידנית.