דימום בהריון
אני בהריון שבוע 12, נסענו אני ובעלי לטיול בבודפשט, וביום שהגענו ראיתי דם, הלכנו לרופאה והיא אמרה שזה מגיע מהאזור שבין צוואר הרחם לרחם (משהו
לרב שלום! רציתי לשאול גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית בחיי היומיום. האם מבחינה הלכתית, יש מחויבות של האישה כלפיבעלה לקיים עימו יחסי אישות בכל פעם שרוצה? אם כן, מבחינה מעשית, אם יש פעמים שאני לא מסוגלת ואני מסרבת וזה לא יוצר חיכוכים ומתקבל בהבנה, יש לזה מקום? תודה! בבקשה לא להציג שאלה זאת בפורום השאלות הכלללי.
מקומה האמיתי לשאלה זו הוא לא במסגרת מעין זו.
אך את העקרונות ניתן לומר:
חייב להמצא איזון בין צרכי הבעל ורצונותיו, לצרכי האישה ורצונותיה.
מצד אחד, אחת המטרות המוצהרות של הנישואין, היא לאפשר לבני הזוג לקיים יחסים ולפרוק את הדחפים המיניים שלהם בצורה מותרת שאף יש בה קיום מצוה.
מצד שני, אין שיעבוד גוף מוחלט של בן זוג אחד למשנהו.
ולכן, על אף שדחפיו הבסיסיים של הגבר הם קשים יותר לשליטה מאלה של האישה, בכל זאת תנאי מוקדם הוא יצירת האוירה המתאימה המפשרת לשני בני הזוג לא להרגיש מנוצלים.
החובה על הבעל לדאוג לאוירה כזו – חובה המוגדרת בהלכה כ"ריצוי אשתו", וחובתה של האישה גם היא להתחשב בצרכיו של הבעל עד כמה שידה מגעת.
אני בהריון שבוע 12, נסענו אני ובעלי לטיול בבודפשט, וביום שהגענו ראיתי דם, הלכנו לרופאה והיא אמרה שזה מגיע מהאזור שבין צוואר הרחם לרחם (משהו
שלום בתשובה לשאלה יש לי שני ילדים שנולדו בצורה טבעית כך שאני למעשה פורה ואין לי צורך מעשי במנות אלא לשם ביטחון מפני חזרת המחלה
לכ' הרב ד"ר הלפרין, ראשית תודה רבה על תגובתך. יכול מאד להיות שזו הפעם השניה שאתה נותן לי תשובה בענייני, אך זו הפעם הראשונה שהיא
האם מותר לרופא להסתכן בהדבקות במחלה (כמו אידס, צהבת וכו') על מנת לרפא ולהציל חיים?