בס"ד
בשבת האחרונה יצא לי לפנות באמבולנס מהישוב בוא אני גר לירושלים אישה הראה שהיו לה כאבי בטן חזקים. האישה ביקשה שבעלה יבוא איתנו (בעלה היה באותה העת שומר בישוב). לשם כך היה עלינו להאריך את נסיעתנו לחמ"ל הישוב ומשם יצא רכב הביטחון של הישוב (נהוג ע"י יהודי) לעמדה בה הוא שמר ולהבי אותו אלינו ואז אנו יצאנו לירושלים.
א. האים יש היתר למלווה מטעם החולה להצתרף לנסיעה בשבת ?
ב. האים מותר להאריך את הנסיעה לשם כך או רק אם המלווה נמצה במקום?
ג. אם החולה מסרב להתפנות בלא מלווה ואין מלווה במקום מה הדין?
בתודה מראש על תשומת הלב
בברכת מועדים לשמחה
א) יש היתר לצרף לנסיעה ואפילו להאריך נסיעה בשבת כדי שחולה שיש בו סכנה לא ישאר בלא מלווה קרוב. דיון הלכתי על ההיתר לחלל שבת כדי שימצא מי שישהה ליד חולה מסוכן בבית החולים, ראה בספר אסיא ט, עמ' 155 – 160
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA9/R0091155.asp
וגם
https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA9/R0091160.asp
ב) אשה בהריון עם כאבי בטן חזקים נחשבת כסכנת נפשות.
ג) אם החולה מסרב להתפנות ללא מלווה מותר לחלל את השבת כדי שניתן יהיה לצרף מלווה לחולה.
בס"ד שלום וברכה. אני בת 23 לאחר 2 הפלות בשבוע9 +-. לאחר בירור רפואי אצל המטולוגית התברר שיש לי ככל הנראה תסמונת של קרישיות יתר.
יש לי שאלה הלכתית -הלכה למעשה -הקשורה ל"שני הכובעים" של כבודו. ישנה כלה שהתחילה לקבל זריקות למניעת הריון, כל 3 חודשים. לפי המעט שאני יודע,
שלום רב, אימי (57) אובחנה כחולת אפילפסיה לפני כחודש בעקבות שני אירועים פירכוסיים. כרגע לאחר איזון תרופתי מצבה ב"ה התייצב והיא לוקחת כדורי קפרה פעמיים
