תרומת מח עצם מתינוק
מה הדין בקשר לשימוש בתינוק כתורם מוח עצם? מהנשמת אברהם חושן משפט רמג א משמע שהוא מפקפק בזה האם ההתקדמות הרפואי בתחום הזה הביא לשינוי
חטפתי מעי רגיש כתוצאה מעשיית כפיפות בטן אחר ארוחת ערב. עד היום אני רגיש לאותם הרכיבים אותם אכלתי באותה ארוחה – הסמוכה לפעילות. לאחר מעשה נודע לי כי הרמבם הזהיר מכך. רציתי לשאול אם ידוע לך – האם הרמבם מתייחס ונותן הנחיות כיצד לטפל בבעיה זו?! (ומהו המקור לאזהרת הרמבם)
הרמב"ם בהלכות דעות פרק רביעי הלכה ג' כתב:
"לעולם כשיאכל אדם, יישב במקומו או יטה על שמאל. ולא יהלך ולא ירכוב ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא יטייל, עד שיתאכל המזון שבמעיו; וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע, הרי זה מביא על עצמו חולאים רעים וקשים."
הערה: כדאי לדעת שהרמב"ם כאן מתייחס לפעילות גופנית מאומצת ולא להליכה קצרה וקלה שדווקא מומלצת – מטעמי בריאות – אחרי האוכל.
לגבי הטיפול במחלות, כולל אלו הנגרמות מהנהגה לא נכונה, הרמב"ם לא עסק בכך בספרי הי"ד החזקה שלו, אלא בספרי הרפואה.
בכל אופן, מבחינה מעשית היום חובה לפנות לרופא מקצועי ומנוסה.
לכן אל תימנע מפניה לרופא מנוסה.
מה הדין בקשר לשימוש בתינוק כתורם מוח עצם? מהנשמת אברהם חושן משפט רמג א משמע שהוא מפקפק בזה האם ההתקדמות הרפואי בתחום הזה הביא לשינוי
בס"דאמע"כ הגאונים הפרופ' שליט"אאחדשה"ט בברכת המועדברצוני לידע אם כבר כתבתם במקו"א, בגדר כמה אחוזים % מקילין בספק נפשות ופקו"נ, לענין שבת ושארי הדינים.לי יש כמה
לכבוד הרב הד"ר הלפרין שלום רב, ברצוננו לפנות אליך בשאלה הלכתית-רפואית: התחתנו לפני כמספר חודשים וגיל האישה במשפחתנו הוא שלושים וחמש ומספר חודשים. למרות ניסיונותינו