מעמד הרפואה הסינית

בס"ד

שלום רב. אני לקראת סיום לימודי ברפואה סינית (דיקור,צמחי מרפא). בעקבות עיון בשו"ת התעוררו בי מספר שאלות:

א. ראיתי שהרב נשאל על טיפול בשיאצו או רפלקסולוגיה לבן המין השני וענה כי הדבר מותר רק במקרה של פיקוח נפש. מדוע הרב לא הזכיר כאן את הש"ך ביו"ד קצה' ס' יז'. האם הטיפולים הנ"ל, לאחר אבחון ותשאול מדוקדק, פחות רפואיים מאשר מגע אחות ע"מ להרגיע (כשאין פיקוח נפש), או פיזיותרפיה ע"מ להקל על כאבים בברך לדוג' (כאשר בכך הם יעילים לפעמים הרבה יותר מפיזיותרפיה).

ב. כידוע, טיפול ברפואה מונעת מציל חיים. עצירת מהלך של הידרדרות בסוכרת לדוג' או שיפור זרימת הדם וחיזוק תפקודם של איברים פנימיים הם דברים נפוצים ברפואה אלטרנטיבית בכלל ובר"ס. האם ניתן לומר שפעולות רפואיות אלו הינן פחות מצילות חיים? מדוע נראה כי מופחת מעמדה של הרפואה הטבעית ללא צידוק?

ג. מי קבע שמחקר דו-עלום הינו הקריטריון היחיד? כבר ראינו לא מעט תרופות ואמצעי טיפול שעברו מבחן זהה ובכ"ז נמצאו לא מועילים או פוגעים(ר"ע אסטרוגן ופרוגסטרון בגיל הבלות).

תודה רבה