חובת הרופא לרפא וחובת החולה להתרפא
אני מעוניינת לדעת היכן אוכל למצוא חומר נוסף על חובת הרופא לרפא וחובת החולה להתרפא (מאתרים ו/או ספרים). גם מן המשפט הישראלי וגם מן המשפט
שלום.
שלשת שאלותיי הן:
א) האם כשהלב מפסיק לעבוד אפשר להניח ע"פ ההלכה שהאדם כבר לא בחיים?
ב) האם נשמתו יוצאת רק כאשר גם המח לא מתפקד?
ג) נהוג לקבור אדם שנפטר בהקדם האפשרי אך מה קורה אם הוא נקבר וחוזר לחיים ב"מוות קליני"?
אודה לתשובתכם.
התשובה שלילית. עצם הפסקת פעולת הלב איננה מעידה על מות על פי ההלכה, אלא אם כן הופסקה גם הנשימה ויש לנו הוכחה שהפסקה זו כבר לא הפיכה.
סימן כזה יכול להיות היעדר דופק, יחד עם היעדר נשימה במשך פרק זמן של 15-30 דקות.
לשאלה ב)
מהי בדיוק נשמה, זו שאלה לגמרי לא פשוטה. אך העיקרון הוא שהנשמה יוצאת רק ברגע בו האדם מוגדר כמת, לא קודם לכן ולא אחר כך.
לשאלה ג)
אסור לקבור את המת רק על סמך מוות קליני, שהוא בהגדרה מצב הניתן לשינוי, ולכן איננו מוגדר כמות על פי ההלכה.
אני מעוניינת לדעת היכן אוכל למצוא חומר נוסף על חובת הרופא לרפא וחובת החולה להתרפא (מאתרים ו/או ספרים). גם מן המשפט הישראלי וגם מן המשפט
היכן אפשר לבצע את הצינתור לדליות אשכים (וריקוצלה) והאם אפשר לבצעו זאת לאחר שעברתי ניתוח של קשירת וריד לפני 8 שנים?
ראיתי המון תשובות בנידון ויצאתי מבובל: לגבי מעוברת – ראיתי את מאמרו של הרב ד"ר הלפרין שמורה רק בחודש תשיעי היתר, וכן כתוב בנשמת אברהם.
שלום רב!אני בת 36 וסובלת מכאבי ברכיים הרופא המליץ לי על ארטריל אבל שמעתי שהיא תרופה לא כשרה התרופה היא אבקה לא טעימה (שתיתי לפני