האם נעשה מחקר על סכנה באכילת דגים עם חלב
למדנו בשיעור הלכות בית יוסף על איסור אכילת דגים עם בשר או חלב . ברצוני לדעת האם נעשה מחקר רפואי בנושא אכילת דגים עם בשר
מהי עמדת ההלכה לאפשר שיבוט של ילדה שמתה על מנת למנוע סבל וצער גדול מאד להורים, שעלולים גם לסכן את חייהם ובכך את הערך הנעלה ביהדות, קדושת החיים?
ושתי סיבות בדבר:
א. מבחינה טכנולוגית לא ניתן כיום לשבט אדם, וגם הכבשה ובעלי החיים האחרים ששיבטו היו מאד לא בריאים, ברוב המקרים אם לא בכולם.
ב. החוק במדינת ישראל אוסר
אם מדובר בשאלה כמבוא לכתיבת עבודה–
להלן ארבע מאמרים שהתפרסמו בחוברת אסיא סא-סב שקשורים בנושא:1. הרב יצחק שילת, שפול גנטי ובחירה חופשית, עמ' 5-9.
2. עו"ד גלי בן-אור, שכפול גנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית, עמ' 10-26.
3. פרופ' אברהם שטינברג, שיבוט בני אדם – היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים, עמ' 27-42.
4. הרב שלמה אבינר, הנדסה גנטית, בחירה חופשית, עמ' 47-55
כמו כן מומלץ לעיין באסופת המאמרים בעריכת יוני רזיאל, 'שיבוט גנטי- מבט הלכתי'
מקורות נוספים בנושא שיבוט ניתן למצוא באתר של מכון שלזינגר, תחת מאמרים בנושא של "שיבוט". בעמוד החיפוש המאמרים באתר המכון. בעמוד זה יש לבחור את הנושא "שיבוט" מתוך הרשימה הנגללת או לרשום מילה משם המאמר הרצוי והמחשב ימצא את המאמרים המתאימים. בכל אחד מן המאמרים יש הפניות למקורות נוספים בנושא
למדנו בשיעור הלכות בית יוסף על איסור אכילת דגים עם בשר או חלב . ברצוני לדעת האם נעשה מחקר רפואי בנושא אכילת דגים עם בשר
אני סטודנט לרפואה באוניברסיטת ת"א. אני עושה עבודה בנושא "אבהות לאחר מיתה", ובחיפושי אחרי מקורות, נתקלתי במאמר Post-Mortem Sperm Retrieval, שפורסם בשנת 2001 ב-JME 4,1.
האם צריך, רצוי, או אסור להשתמש בכתבנים בשבת שאינם יהודים, כשמדובר בחדר מיון של בית חולים?
שלום וברכה, אנחנו סטודנטיות לתואר שני בלימודי משפט. סעיפים 19 ו-20 לחוק כיום אוסרים המתה במעשה וסיוע להתאבדות. סעיף 19: "אין בהוראות חוק זה כדי