תרומת זרע בהלכה (היתר או מצווה)

1. קיים איסור חמור בהלכה ליצור מלכתחילה צאצא שלא ידוע מי אביו, בגלל החשש העתידי שאח ישא את אחותו הביולוגית. מאחר ובמדינת ישראל ניתן לתרום זרע רק באופן אנונימי, לכן כל הפוסקים אוסרים הזרעה מלאכותית מתורם זרע אנונימי.

2. ניתן למנוע את האיסור הזה אם האנונימיות של התורם לא תהא מוחלטת, דהינו ימצא גורם אמין, רופא, שופט או דיין שבידיו יהיו הפרטים שבאמצעותם ניתן יהיה למנוע בעתיד נישואי אח עם אחותו.

כדאי לדעת שהיום ניתן במקרים מסויימים להשתמש בתרומת זרע כשהאב ידוע (לפחות לבית הדין).

לשם כך יש צורך באישור מיוחד של היועצת המשפטית של משרד הבריאות, אישור שניתן כשהבקשה מלווה בנימוקים מוצדקים.

3. לסיכום:

ההלכה אוסרת באופן מוחלט קבלת תרומת זרע מתורם יהודי אנונימי.

אם בוצעה הזרעה מלאכותית מתורם בנגוד להלכה, הדבר עלול ליצור שאלות הלכתיות על מעמדו של הילד הנולד.

אמנם לדעת רוב הפוסקים הולד הוא יהודי כשר כמעט לכל דבר, אך הדיון ההלכתי והדעות השונות מחייבות התייעצות עם בית דין רבני לפני הכרעה הלכתית, משום שבנושאי ממזרות גם דעת יחיד עלולה לגרום לצאצא סבל קשה שחייבים למונעו מראש.