אבקש הסבר מפורט לסוגיית הגמרא בגיטין יב,ב :
"אמר מר נותן שבתו ורפואתו לרבו שבתו פשיטא רפואתו איצטריכא ליה רפואתו דידיה היא דבעי איתסויי ביה לא צריכא דאמדוה לחמשא יומי ועבדו ליה סמא חריפא ואתסי בתלתא יומי מהו דתימא צערא דידיה הוא קמ"ל" ותמהתי : איך יתכן שהמזיק יחוייב לשלם לאדון דמי סבלו הגדול יותר של העבד בטיפול א ע"י תרופה A הזולה מאד, הגם שמתרפא מהר יותר, כאילו טופל ע"י תרופה B היקרה בטיפול ב שהוא הטיפול הרגיל, הרי סו"ס טיפול זה לא ניתן לו ? וכי על המזיק לממן את תוספת הצער שגרם האדון לעבד בבוחרו לו טיפול פחות נעים כדי שישוב מהר לעבודה ?
לפני דיון בעצם שאלתך, לא הבנתי על סמך מה קבעת כי תרופה A, התרופה שמאפשרת ריפוי ב3 ימים (במקום 5 ימים) היא זולה יותר מהתרופות האחרות?
שלום וברכה. אני משמש בקודש בקהילה קטנה ורחוקה. לפני תשעה באב פנה אלי יהודי בן כ45- החולה במחלה נוירולגית אוטו-אימונית שאלתו היתה האם לקחת את
שלום, בשל חשש להידבקות באיידס עברתי בדיקה סטנדרטית הקיימת כיום בעולם ומאשרת בסבירות של 99% כי אני בריא, אך על מנת לאשר בוודאות מוחלטת כי
