רציתי לשאול בענין קרבה משפחתית:
יש מקרה שבו אני מעונין לשאת אשה,שנולדה במשפחה שהם בני דודים,שיצאו מהם בעלי מום,והיא יצאה עם מום בלב,שאינו מסוכן לדברי הרופאים,ושאפשר לחיות איתו כל החיים(הושתל קוצב לב).
רציתי לשאול עם כמה אחוזים של סיכויי שהמחלה תעבור בתורשה,והאם יש הבדל שאני ממוצא מרוקאי והיא ממוצא הודי.זאת ועוד שראיתי באתר שיש הלכה שאסור לשאת כל בעל מום
(יבמות סד ב; רמב"ם, איסורי ביאה כא ל; טושו"ע אבהע"ז ב ז; חזו"א יו"ד סי' קנד סק"ב
ןהאם יש אפשרות למצוא את התשובה מבחינה מדעית בבדיקה גנטית
א. היכן ראית באתר "שיש הלכה שאסור לשאת כל בעל מום"?
ובוודאי שאין איסור לשאת אשה עם לקוי גופני או בריאותי קטן.
ב. לשאלת אחוזי הסיכון שהליקוי יעבור לילדים, הדבר תלוי בהרבה פרטים, ומשום כך יש לפנות באופן מסודר למרפאת יעוץ גנטית.
ברוב בתי החולים הגדולים (כמו הדסה עין כרם בירושלים) קיימת מחלקה כזו.
ג. ככלל, אם הליקוי המדובר מקורו בנישואי הקרובים של ההורים, אזי הסיכוי שהוא יעבור לדור הבא כאשר בני הזוג הם ממוצא שונה ומרוחק זה מזה הוא קטן ביותר.
בס"ד אם אפשר נא לא לפרסם פרטים מזהים שלום וברכה אנחנו זוג שנשוי כבר שנה וחודשיים, בעלי בן 38 ואני בת 32, יש לנו בעיות
שלום. אני ברוך ה' בהריון בשבוע ה-6. הריון שני לאחר שבהריון הראשון עברתי הפלה- גרידה לאחר שלא נראה דופק. אני סובלת כמו כן מדימום קל
שלום וברכה , רציתי לדעת פרטים על מה שכתב המג"א דאחר תשמיש לא תניק את הילד, האם גם בזמנינו צריכים להקפיד על זה? מדוע אסור